מי יעצב את שלטי החנייה החדשים בלוס אנג'לס?

לפעמים שווה לבקר את המערכת. ניקי סילינטנג למדה את זה בעצמה, כשהקימה את האתר שלה 'לחנות או לא לחנות'. באתר, שבנוסף לפוסטים משעשעים על שלטי החניה המבלבלים של לוס אנג'לס כולל גם פוסטים על איך UX קשור לשלטי רחוב בספרד, עלה לראשונה הרעיון על עיצוב שלטי החנייה.

סטיב ג'ובס אמר בזמנו ש'פשוט יכול להיות יותר קשה ממורכב'. שלטי חנייה הם דוגמא מצוינת לזה, וכן דוגמא מצוינת לחוויית משתמש.

במקומות רבים בעולם (כן, גם בתל אביב) השלטים מבלבלים ולא מובנים, מה שגורם אולי לריבוי דוחות והכנסות לעירייה, אבל לא ממש משרתים את המשתמשים (שזה אנחנו). אפשר לחנות רק בשעות מסוימות רק במד מסוים, רק רכבים מסוג X יכולים לחנות מתי שם רוצים, יש שעות ספציפיות בימים מסוימים שאסור לחנות אלא אם כן אתה רכב מעל 4 טון – זה ממש לא יוזר פרינדלי. קחו את השלט הזה לדוגמא. מה הוא מנסה לומר??

איך נראים שלטי חנייה היום

איך נראים שלטי חנייה היום – מהאתר של ניקי סילינטנג

הבעיה היא לא רק בלהבין איך ולמה אפשר לחנות. הבעיה היא שבזמן שאתם עומדים ומנסים לפענח את עמוד הטוטם ואת כתב הסתרים שעליו, מאחוריכם נערמים עוד המון מכוניות עם נהגים חסרי סבלנות.

ניקי סילינטנג ראתה את זה, וחשבה מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, ולהפוך את שלטי החנייה האלה לשלטים מובנים וקלים לשימוש. תהליך האבולוציה של השלט שהיא תכננה מרתק, ובהחלט שווה לעקוב אחרי הפוסטים בבלוג שלה.

עיצוב חדש לשלטי חנייה מהאתר של  ניקי סילינטנג

עיצוב חדש לשלטי חנייה מהאתר של ניקי סילינטנג

והסיפור ממש רחוק מסיום. אחרי שמספר אתרים (בינהם גם גיזמודו) רצו עם הסיפור על הרעיון שלה, פנו לניקי מהמועצה של לוס אנג'לס. נכון, הם עדיין לא הולכים לעשות שינוי מרחיק לכת בשלטי חניה שלהם (בכל זאת, ביורוקרטיה), אבל הרעיונות של המעצבת יגיעו לוועדת התכנון של מחלקת התחבורה שם, ובהחלט ייתכן והם ייושמו בעתיד.

יש כמה דברים מעניינים בסיפור הזה. אחד, שגם פרויקט מביה"ס יכול להגיע רחוק אם הוא נעשה בצורה נכונה. זו חלק מכוחה של המדיה החדשה. שניים, שהבנת חווית המשתמש משפיעה לא רק בעולם הווירטואלי של אפלקיציות ואתרי אינטרנט. גם בעולם ה'אמיתי' יש משמעות אמתית לחוויית משתמש ואיך אפשר לשפר אותה.