אל תיפלו ברשת

עונת החגים של ספטמבר-אוקטובר היא גם אחת מתקופות השיא של השנה בקניית מתנות לחברים ולבני משפחה. בניגוד לארה”ב למשל, בישראל, הקניות באינטרנט עדיין לא הפכו להרגל נפוץ במיוחד בתקופות שכאלה, אך בשנים האחרונות מסתמנת מגמת שינוי, שעתידה ע”פ רוב ההערכות להתעצם בשנים הקרובות.

את מגמת השינוי מובילים דווקא אתרים מחו”ל – שיותר ויותר ישראלים נוהגים לרכוש דווקא בהם מוצרים שונים. אתרי המסחר הענקיים, כמו אמזון או e-bay, פופולאריים מתמיד. אתרי נישה מתמחים כמו Etsy לדוגמה הפכו בשנה האחרונה למותג מוכר בישראל ובלוגים בתחומים כמו אופנה, מפנים את מובילי הדעה לרכישות באתרי נישה מתמחים בחו”ל ובאתרי רשתות שנפתחו לרכישות מישראל, למשל אתר Asos הפופולרי (מתחרים ישראלים אף רוכשים את מילות המפתח שלו ב”גוגל אדוורדס” כדי להתחרות בתנועה עליו).

ההקלות האחרונות של הממשלה במיסוי גרמו לירידת מחירי הקניות מחו”ל והפכו את הקניות מעבר לים לכדאיות יותר מבעבר. העובדה שבאתרים בעולם יש מבחר גדול של מוצרים, לעתים קרובות במחירים משתלמים, הופכת את הקנייה בהם לכדאית. בנוסף – אתרים בחו”ל מציגים ממשקי משתמש נוחים ומושקעים, יכולות חיפוש וניווט מרשימות ומדיניות החזרה קלה ופשוטה. אין זה פלא שישראלים רבים מאמצים אותם.

בלא מעט אתרים, כמו למשל זה של “מייסיס”, אפשר אפילו לראות את מחירי המוצרים ישירות בשקלים. לא רחוק היום שמנועי השוואה בישראל גם ישוו מחירים מול אתרים מחו”ל, והדבר יעודד קניות אלו אף יותר.

כשמחברים לזה את המחאה החברתית של השנה החולפת, שהדגישה לא מעט את פערי המחיר בין מוצרים דומים בארץ ובחו”ל, מבינים שהמגמה רק תתפוס תאוצה. הישראלי, כידוע, אינו אוהב “להיות פראייר” וכשהוא מקבל הצעה איכותית מאתרי קניות בחו”ל לביצוע רכישה שעבורה הוא אינו צריך לצאת מהבית, אין סיבה שלא יאמץ את האפשרות לחיקו. הדור הצעיר רגיל לקניות ברשת ואינו מתקשה לשלוט בשפה האנגלית, כך שיש לשער ששיעור הישראלים הקונים בחו”ל אונליין – ילך ויגדל ככל שינקפו השנים.

קופצים על עגלת הקניות

בישראל יש מספר שחקנים שהבינו כבר לאן נושבת הרוח – והשיקו אתרי מסחר אלקטרוני מתוחכמים וידידותיים. אנו גאים להיות שותפים בחלק מהפרוייקטים האלה, כמו למשל באתר שילב שהושק באחרונה.

עם זאת, חלק גדול מהקמעונאים בישראל עדיין יושב על הגדר. למרות שהם מודעים לכוח ההולך והגובר של המכירות ברשת, ולאיום מחו”ל, קמעונאים אלו עדיין מהססים לקפוץ למים העמוקים ולהתחיל לשחות. המתנה זו עלולה לעלות להם ביוקר ולהוביל לאבדן לקוחות לטובת מתחרים מחו”ל.

מדוע, אם כן, נמנעים גופים ישראלים מפיתוח אתרי מסחר נוחים ואיכותיים? יש לכך סיבות היסטוריות רבות וביניהן הערכה רווחת שהתבררה כשגויה, לפיה ישראלים אינם אוהבים לקנות ברשת וחוששים למסור פרטי אשראי (מגמה שנעלמה לחלוטין מאז שטרנד הקופונים כבש את המדינה). לכך מצטרפים פחד מיישום טכנולוגיות חדשות וחשש לא מוצדק מנגיסה בעסקים הקמעונאיים הקיימים. כיום, קיימים מספיק ידע וניסיון בעולם, וגם כאן בישראל, שמוכיחים כי ניתן להתגבר על המכשולים הללו בעזרת תכנון נכון, יישום מתודולוגיות עבודה מקצועיות ומעקב ובקרה רציפים לשיפור התוצאות.

כיום ברור שיצירת אפשרות איכותית לקניות מקוונות הנה צעד הכרחי להישרדותם של גופים קמעונאיים. ככל שהדבר יידחה, כך גדל הסיכון שהלקוחות לא יהיו שם כאשר העסק יבצע את ההחלטה. גופים שיעשו את הצעדים הנכונים לעבר העידן הדיגיטלי בהקדם, יגלו בעוד כמה שנים שהחגים הפכו לתקופה חגיגית ומשמחת במיוחד.