רצים למטרה: כל מה שרציתם לדעתם על- Design Sprint

בשבוע שעבר סיפרנו לכם איך ללמוד על UX בצורה הטובה ביותר והשבוע אנחנו רוצים להציג בפניכם את תהליך ה – Sprint Design המתקשר גם כן לעולם ה – UX :

בעולם מהיר כמו היום, כולנו רוצים להיות יעילים יותר, לסיים פרויקטים בזמן קצר יותר ולעמוד ביעדים שהוצבו. בצוותים שעובדים על מוצרים טכנולוגיים, לפעמים מדובר במשימה מאתגרת מכיוון שיש צורך לתאם ולסנכרן בין כל הצוותים – החל מצוותי ה –UX, דרך מנהלי המוצר ועד למשווקים ואפילו הדרג הניהולי.

אם עד כה המתודולוגיה השלטת גרסה שיש להפריד בין הצוותים השונים על מנת להגיע לתוצאה משביעת רצון, חברת גוגל טרפה את הקלפים והוכיחה שדווקא סיעור מוחות בין הצוותים השונים כבר בשלב התכנון הראשוני, יכול להביא לתוצאות הרבה יותר מהירות.

הרעיון שעומד מאחורי התהליך הוא שלכל אחד יש זכות הצבעה שווה וההחלטות מתקבלות בהליך דמוקרטי. כמובן שכאשר כולם יושבים ביחד באותו חדר יכולה להיווצר התנגדות של חלק מאנשי הצוות, אבל מכיוון שבסופו של ה – Design Sprint התקבלו כבר כל ההחלטות החשובות, המשך פיתוח המוצר עובר בצורה חלקה וזורמת יותר.

התהליך כולל שישה שלבים שונים אשר מונחים על ידי ה – Sprint Master :

הבנת התכנון (Understand) – בשלב זה כל אחד מהמשתתפים משתמש במצגת קצרה על מנת להמחיש את הצד שלו בתכנון המוצר. לדוגמה, מהם צרכי המשתמש, מהם היעדים העסקיים, מגבלות טכנולוגיות וכך הלאה.

הגדרה (Define) – בשלב זה מתמקדים ומתכננים את אסטרטגיית הפיתוח תוך כדי הגדרה של המסע אותו רוצים להעביר את המשתמשים.

הסתעפות (Diverge) – במקרים רבים יש לצוותים נטייה לבחור ברעיון הראשון שעולה בקבוצה ונראה הגיוני, ולכן שלב ההסתעפות נועד לתת לכל אחד בצוות את החופש לבחור בעצמו את הרעיונות המתאימים לפתרון.

החלטה (Decide) – בשלב זה עורכים הצבעה חופשית על הרעיונות שעלו בשלב ההסתעפות ובוחרים ברעיונות הטובים ביותר בהם ישתמשו בשלב הבא.

בניית אב טיפוס (Prototype) – בשלב זה בוחנים את הרעיונות בפועל על ידי יצירת אב טיפוס או מספר אבות טיפוס. תהליך זה הוא מהיר יחסית ומאפשר לבחון את התוצאה בלי להשקיע יותר מדי זמן, כסף או משאבים.

תיקוף (Validate) – בשלב האחרון נותנים למשתמשים הפוטנציאלים להתנסות באב הטיפוס וכך יודעים האם הרעיון עובד או לא ורושמים הערות או הצעות לשיפור.

design-sprint1

כמה זמן זה לוקח?

הספרינט הוא בעיקרו מהיר מאוד ולפי הצוות של גוגל, היו ספרינטים שלקחו בסך הכול שבוע אחד. יחד עם זאת, על מנת שהספרינט יהיה מהיר, יש לבחור את אנשי הצוות הנכונים על מנת למזער כמה שניתן את החיכוכים ביניהם.

דוגמה למימוש בפועל : כיצד חברת פיתוח הגדילה את תרומות המזון לאומות המאוחדות

חברת הפיתוח AJ@Smart נדרשה לחשוב על דרכים יצירתיות כיצד לסייע לפרויקט ShareTheMeal להקטין את הסיבוכים והעלויות הנסתרות המלווים בדרך כלל את תהליך התרומות. על מנת להניע את התהליך, AJ@Smart פיתחו אפליקציה שזכתה לשבחים ופרסים רבים, אבל גם הפכה להרבה יותר פופולארית מכפי שהצוות חזה, כך שהיה צריך לבצע Sprint Design לא רק בתהליך הפיתוח הראשוני, אלא גם לאחר מכן.

השאלה שעמדה בבסיס  הספרינט הייתה “האם נוכל לגרום לאנשים לתרום במשך שבוע שלם במקום יום בודד וכך להגדיל את התרומות?”. חברי הצוות של הספרינט היו המנכ”ל של Share The Meal, המנהל הטכנולוגי שלה, אחראי השיווק וארבעה עובדים מ – AJ@Smart.

בשלב הראשון הקבוצה השתמשה בסקיצות בעלות ארבעה חלקים וכל אחד זרק רעיונות כיצד האפליקציה אמורה להיראות לדעתו:

design-sprint2

בשלב הבא הצוות השתמש בסטוריבורד כדי שכולם יתכווננו על מה שצריך לבחון ולבדוק מבחינת השימושיות בשלב אב הטיפוס. לפי החוויה של הצוות, מדובר באחד השלבים הכי תובעניים שיש והם מקווים למצוא דרכים למקסם ולהפוך אותו למהיר יותר בניסיונות הבאים. בחלק האחרון של היום כבר הייתה לקבוצה סקיצה צבעונית של איך דברים צריכים להיראות.

בשלב המבחנים, הצוות ניסה שתי סקיצות שונות על שישה משתמשים שונים, אבל כבר לאחר המשתמש הרביעי, היה ברור מה עובד ומה לא. לעומת זאת, נראה שלמשתמשים עדיין לא היה ברור כיצד הם מבצעים את התרומה, כמה ממנה יגיע לכל אזור על המפה ואיך הכול עובד מבחינה לוגיסטית… לדברי הצוות, אם הם היו בוחנים את האפליקציה לפי השרשרת הרגילה, ייתכן שהם לא היו עולים על הבעיה במשך שבועות או אפילו חודשים (!)

בסופו של דבר, הצוות מסכם שהם הצליחו לעבור מרשימה של בעיות לפתרונות מוחשיים במשך שבוע אחד בלבד, כאשר הם חזרו ועדכנו את האפליקציה כדי להעלות עוד יותר את אחוזי התרומות בחודש שלאחר מכן.

למרות שהספרינט לא יכול להוות פתרון אופטימאלי עבור כל סיטואציה, הוא בהחלט עוזר להתגבר על מכשולים ספציפיים בדרך סיסטמתית ומפוקסת בפרק זמן מוגדר.