איך לסגל עבודת רגליים נכונה?

לא, לא מדובר בפוסט שילמד אתכם שחיית פרפר או איך להכין גופכם לקיץ (כי לפי מה שקורה בשבועות האחרונים, החורף כאן כדי להישאר). אנחנו מדברים על עבודת רגליים קצת שונה, על איך יזמים ״בכושר״ יכולים להגיע לגבהים חדשים רק בעזרת הרגליים שלהם. וכן, דרוש לכך הרבה מאמץ.

בעבר, כשהמושג ״ויראלי״ נזרק לחלל החדר, היה זה לרוב אצל רופא המשפחה. היום, כמו שאתם יודעים, המשמעות לגמרי אחרת. אבל כדי שמשהו יהפוך ויראלי, הוא חייב לכלול חיידק עקשן וחזק, שעושה את עבודתו נאמנה וידביק כמה שיותר אנשים. חברות ובעלי עסקים רבים מחפשים כל העת דרכים יצירתיות כדי למשוך את קהל היעד הפוטנציאלי שלהם. השאלה שנשאלת היא, איך הם עושים את זה?

Tinder– תהיה איפה שהקהל שלך נמצא (פיזית) Tinder2

את אפליקציית ״טינדר״ רובינו מכירים. אפליקציית היכרויות אטרקטיבית, מבוססת מיקום, שבה המשתמש עושה סינון על בסיס מראה חיצוני (או לחילופין, תמונה מוצלחת יותר או פחות) ורשימה של תחומי עניין. מה שרובינו אולי לא בהכרח יודעים, הוא שהמייסדים של ״טינדר״ הלכו – ממש הלכו – הרבה מאד עד שהגיעו לנחלתם והדביקו צעירים, כמותם, במחלת הדייטינג.

הסיפור של ״טינדר״ מתחיל אי שם ב-2011, כאשר שון רד, אחד המייסדים, עזב את עבודתו והחל לחשוב על העתיד. הוא וחברו הטוב ביותר מייטן החליטו לחבור ביחד ולמצוא פיתרון לבעיית הדחיה, שחווים גברים רבים בגילם כשהם רואים בחורה שמוצאת חן בעיניהם. לאחר תהליך ארוך של אפיון ופיתוח, ״טינדר״ הייתה מוכנה לצאת לאויר העולם. זמן מה לאחר מכן הצטרפה לקבוצה בחורה בשם ויטני וולף והמסע שלהם התחיל. ״אני זוכר לילה אחד, כמה שבועות לפני מסיבת ההשקה הגדולה של טינדר, ג׳סטין שלח 300 הודעות לחברים שלו ואמר להם להוריד את האפליקציה״ מספר חבר של ג׳סטין. ״הם הריצו קמפיינים אינדיווידואלים כדי לעודד אנשים להירשם לאפליקציה. ג׳סטין שלח הודעות אישיות ו״טרגט״ אנשים שהוא כינה ׳משפיעים חברתיים׳״. ב-29 בספטמבר 2012, החליט ג׳סטין לארגן מסיבה גדולה בבית הוריו וביקש מאחיו, שהיה עדיין סטודנט באוניברסיטת דרום קליפורניה, לסייע בהזמנת מספר רב של אנשים למסיבה. מאות אנשים הגיעו לאירוע וכל אחד מהנוכחים היה חמוש בחשבון ה״טינדר״ שלו. זה היה סף הכניסה למקום. כמה חודשים מאוחר יותר, כשלטינדר כבר היה קהל אוהדים חזק (מתומכים קרובים של המייסדים), החליטה הקבוצה על שיווק בקמפוסים. הם לא פנו רק לאוניברסיטאות ה-Ivy league אלא גם לבתי ספר שידועים במסיבות שהם מפיקים. הם היו מגיעים לקמפוסים פיזית, לא משנה כמה רחוק זה היה, מקימים עמדה עם שולחן ומכריזים על 200 בחורות יפות, שמחכות לגברים שיירשמו לאפליקציה כדי להכיר אותם. בסופו של דבר, עבודת השטח הזו גרמה למאות הרשמות לאפליקציה באיזורים צפופים מבחינה גיאוגרפית, כל לילה.
“זה קרה בסביבות ינואר. כבר הקפנו את רוב הקמפוסים באיזור, ואז כולם הלכו הביתה וסיפרו לבני הדודים שלהם ולאחים הגדולים ולחברים שלהם על זה. באופן פתאומי, טינדר החלה לגדול ולהדביק, ממש כמו וירוס.” סיפר ראד, אחד המייסדים.
ג׳סטין וחבריו השכילו להבין, שההתרחשות ותחושת הפחד מדחייה מתרחשת באירועים חברתיים בהם נמצא קהל היעד שלהם במצב הכי קריטי שלו. ואיפה אם לא בקמפוס, שם הראש לא באמת מרוכז בשינון נוסחאות מתמטיות. באחד הראיונות, סיפר מנכ״ל טינדר, ראד, שהשימוש באפליקציה הפך פופולארי יותר ויותר דווקא בברים או מועדונים כי מספר החיכוכים הרומנטיים שם היה גבוה מאד. עבודת הרגליים של הצוות והתמקדותם באנשי מפתח פופולריים הביאה לצמיחה אורגנית בהמשך חיי המוצר והפכה את טינדר למה שהיא היום. אפליקציית דייטים שמתפארת במליוני הורדות ו1.5 מליון התאמות (matching) ביום.

Coolest– תדע מה הקהל שלך ״צריך״ (לכאורה) ולך להדליק אותו coolest
מי שלא מכיר את פרויקט קיקסטרטר ״קולסט״ כנראה לא חי על הפלנטה הזו. הרעיון של ריאן גריפר, שבר את השיא העולמי בגיוס המונים. ״צידנית הפלא״ כפי שניתן לקרוא לה, גייסה למעלה מ-13 מליון דולר, הטריפה את אמריקה והפכה לסיפור הצלחה. גריפר לא ויתר, למרות שנכשל בעבר עם אותו מוצר, והחליט להעלות קמפיין נוסף זמן קצר מאוחר יותר ושוב, אחרי עבודת רגליים. הסיפור של גריפר היזם הנחוש, שבינינו, המוצר שלו לא הכי מהפכני, יכול לתת לנו מבט על מה אפשר לעשות כדי לסחוף אנשים אחרי הטירוף שלך.

גריפר הבין שהפתרון הוא לא לשבת בבית ולשגר מסרים או סרטונים ויראליים אלא בעבודת רגליים קשה. הוא נסע מפיקניק לפיקניק, הגיע לאירועי ברביקיו של אוהדים לקראת משחקים ובאותן התאספויות הוא הציג את הצידנית, הכין שייקים לעוברים והשבים וצירף עוקבים לפייסבוק ולטוויטר של הפרויקט. דבר נוסף שהוא עשה הוא להקפיד על הנוכחות ברשת כשהוא כבר חזר הביתה. גריפר העלה אינספור טוויטים ויצר סביבו קהילה של אנשים שראו אותו, טעמו מיכולותיו של המוצר וחשקו בו בסופו של דבר. גריפר מכר להם סגנון חיים יותר מאשר צידנית פלא.
נתונים יבשים מראים שלפרויקט הראשון של גריפר (זה שנכשל עם אותו מוצר בדיוק) היו רק 670 שיתופים בפייסבוק ואילו לפרויקט השני, שכלל כאמור, עבודת רגליים רחבה והגעה פיזית למקומות, הגיע לכמעט 300 אלף שיתופים. הפוסט האחרון בסיבוב הראשון של המוצר קיבל רק לייק אחד בלבד, בעוד שבסיבוב השני, הפוסט אשר הציג את הצבעים החדשים של ״קולר״, זכה ל-6000 לייקים, 12 אלף תגובות ו-1600 שיתופים.
״קיקסטרטר״ אמנם פלטפורמה שנותנת הזדמנות להגיע לאנשים ולפנות לכיס שלהם אבל בסופו של דבר מי שמגשים את החלומות ומוציא את הפרויקטים לפועל הוא אנשים שיודעים לעבוד קשה. כמו בכל דבר בחיים.

אין ספק ששני הפרויקטים הללו, הם רק שתי דוגמאות ליזמים שהשכילו להבין את החשיבות של המגע הישיר עם הקהל, כמובן שבשילוב נכון וחזק עם רשתות חברתיות ושיווק דיגיטלי נכון. השילוב בין שני הדברים האלה, מגבירה את האימפקט של כל אחת בנפרד, וכן בהחלט השלם גדול מסך חלקיו.

bumble

לאחרונה מתרוצצות שמועות על אפליקציית דייטינג חדשה בשם ״Bumble ״ שמבחינת נוכחות ברשת עושה עבודה מדהימה. היזמים של האפליקציה הם עובדים לשעבר של ״טינדר״ שלאחר אופרת הסבון שהתרחשה בחברה בין סמנ״כלית השיווק לבין אחד מבעלי החברה, החליטו שהם עובדים על אפליקציה מתחרה. אין ספק כי הידע שצברו בטינדר, לבטח יתרום להם רבות מבחינת פיתוח עסקי אך האם הם יישמו את השיטה המסורתית, שדרכה הגיעה ״טינדר״ למליוני משתמשים?

הבאזז ויחסי הציבור שמקבלת האפליקציה החדשה (שטרם הושקה), לאור התביעה המתוקשרת שלה נגד מייסד החברה אולי מסייעת ליזמים החדשים לסחוף אחריהם משתמשים, אך האם זה יספיק כדי להצליח? מעניין יהיה לראות מה יהיו המהלכים השיווקיים של הצוות החדש, מלבד העלאת תמונות במטוסים פרטיים וארוחות גורמה. נעדכן בהמשך.